"רוחי", אמר הקול במשיבון, "בבקשה תתקשרי אלינו, פעם אחת הצופות ששייך ל שטיסל עומדת לגבי בדרך זו שחרדים אינו אומרים 'אני הכי אוהב אותך' להציע זוגם - הנוכחית טועה, נכון? טובה, תתקשרי אליי".

הזאת התופעה הידועה שנקרא שטיסל, התוכנית הוויראלית בנטפליקס בדבר קבוצה ישראלית חרדית, שלכדה את אותו תשומת הלב השייך - טובה, למעשה המתקיימות מטעם כולם. חברי חינוך כמוני מתמוגגים מנחת: הודות לנטפליקס, לראשונה אחינו בני העם היהיודי (שלא דוברים עברית) עוקבים אחרינו בסקרנות, מעלים שאלות בנוגע ליהודים, שמירת מצוות, יהדות, ארץ ישראל, וללא ספק גם כן בנוגע לעיניים הירוקות שהיא מיכאל אלוני.

המאפיינים הקשורים ליהדות שמתעוררים עקב שטיסל צריכים להיות רבים. למרות שהתוכנית בנויה בעניין תחקיר מדוקדק ובנוי בעל רמה, לא מעבירה דאז בטכניקה נכונה את אותה קהל חייהם החרדי לפרטיו. אנחנו מדברים במדינה בנושא שטח קטן מהאוכלוסייה החרדית, ובכלל לא על כלה במרבית. מקום פנוי מהעבודה שלי, אם תשאלו אותי, בקבוצת הפייסבוק שואבת הסביבה החדשה והאהובה עליי (Shtisel - Let's talk about it), נקרא לאפשר לתת מענה על שאלות בנושאים דוגמת: כאשר בנות חרדיות אכן לובשות גרביונים כשהן הולכות לישון? תשובה: לא, אבל נו אז אלו עולות בטלוויזיה.

להלן אני מתייחסת למספר נושאים עיקריים. אלה ספוילרים, ראו הוזהרתם.

יהדות ותפקידה המתקיימות מטעם האמנות

מיהו סובייקטים העוברים כחוט כתבה הבאה בידי שני העונות הינו תפקידן מטעם האמנות והמוסיקה במשפחה, ובצורה הגונה בהרבה יותר, ברחבי אירופה החרדי. הצופה חש רק את המתח בודדת אחר קטבים האלו וניתן כמעט להבדיל את אותה הקונפליקט נוסח פוטלוס: מצוא השייך לציבור החרדי צעיר שבורח מההגבלות הדתיות בכדי לרדוף את אותן חלומות אמנותיים (אין הנו מפתיע שהתסריט תוכנן על-ידי תמונת שכזה בדיוק). נוני ה-אמת וגם התוכנית אינה מאוד פשוטות.

על מנת האמת הצרופה?, "התשובה היהודית" לשאלה ממש לא שווה משהו לתשובה התרבותית לשאלה יחד עם זאת, וזהו אלו העניינים בשטיסל שמהווה מוקד משיכה אוניברסלי: השאלה איפה נפגשות ואיפה נפרדות האמיתות התרבותיות והדתיות? בני משפחת שטיסל במכוון אינם משתייכים לזרם סביר ביהדות. יכולים להיות נראים חסידיים אך אינן השייך רבי כלשהו, צריכים להיות מלעבוד בשכונת גאולה, הינם אנטי חב"ד, אנטי ציונים, אבל מאתרים אלו בדיוק? לא וודאיים.

מעודדים חרדיות אחרות רבות שיש מקבלות אמנים בברכה, כגון הברסלבים שתוארו על-ידי חבריו התרים אחר הרוחניים מסוג עקיבא, אם למעשה החב"דניקים, את הבשמים אביהם דוחה בשנאה מאוד עזה. האמנות עצמה כביטוי הנקרא היהדות זוכה לאישור, וכפי שאומרת ליבי לעקיבא, כדאי להתיז בכישרון אשר הוא מתנת אלוהים. באופן מעשי, המלך משה מכשיר אייפון שלו ערך בספר תהלים, "כָּל עַצְמוֹתַי, תֹּאמַרְנָה-- ה' מִי כָמוֹךָ" (תהלים בידה, י). לא רצוי הוא משנה האלו כשרונות אנו צריכים לך - עליכם להכניס בהם בשביל לפאר אחר אלוהים, פעם אם המשמעות של מהם להתפרנס העובדות בכבוד, לשמח שאינם חרדיים, או שמא להאדיר את האמת הצרופה והיופי.

שירותי תמלול ששייך ל הקונפליקט האמנותי מעתיק את מקום מגוריו לפני תום, אם עקיבא נעזר לבסוף בכישרונו הרב בשביל לצבוע את אותו הציור חדש שלו - ציור של אישה, עם דמיון רופף לאמו, יושבת עם תינוק, כשכיסוי הראש הצנוע שלה נשמט וחושף קווצות שיער אפור חבר הפורום ברכות. הציור יפהפה. הציור זה ביטוי השייך צערו הממושך לגבי פטירתה מטעם אמו, והצהרה לגבי תמיכתה שהיא אמו באמנותו.

נוני שערות האישה ההרה בציור ממש לא מכוסה יותר. ושולם, אבא שממנו, מתפוצץ.

מה הייתה התורה מגלה כאשר מדובר כזה? כאשר חידוש המופת מטעם עקיבא היא שיר הלל לאלוהים או לחילופין חילול הקודש? ההנאה מטעם שטיסל הוא למעשה שהתשובה נותרת מעורפלת לדוגמה הציור עצמו. למעשה יש להמנע מ אפשרויות ברורות, בגלל שהללו צריכים להיות חיי האדם.

לדעתי, הציור יפהפה, ואני חושבת שהרגע מקיף דוגמת שהינו. אני בהחלט גם כן חושבת שאמנות, בעצם ברחבי העולם החרדי, צריכה להשאיר מקום פנוי לדמיון וכי אנו צריכים מקום פנוי לתנודות בתוך מהמחיר הריאלי קהילה.

אך להתיז בכישרונותינו למען אלוהים - כישרונות כאלה המתבטאים בנגינת האקורדיון ששייך ל גיטי ובשירתו המתקיימות מטעם צבי אריה - הנוכחית חובתנו. אנו מוכנים בנושא איך.

קדושים תהיו

תקלה נספח המופיע לאורך התוכנית נקרא מהם שהרמב"ן מתאר כשהוא מדבר את אותן ציווי התורה "קדושים תהיו" במשמעות של: אינה להוות "נבל ברשות התורה" - מיהו שעושה מועיל נבלה, כביכול לאורך מה שמתירה התורה. לרוב, הרמב"ן בכלל לכולם שלהיות קדושים אסור פירושו הוא רק להתעסק במסגרת החוקים כגון מבצעים בני משפחת שטיסל - להתלבש בצניעות, להתפלל, לברך את אותו הברכות ולשמור שבת. המשמעות של מהו אפילו להתנהל בתקופת רוח התורה ובלתי להתעסק בהתנהגויות מגעילות שכביכול מותרות בצורה חוקית.

לדוגמה, העישון הבלתי פוסק מסוג הגברים - או לכל מקום אותה עקיבא מודד את כל הקילומטר ב"שתיים וחצי סיגריות" - לא פרויקט שהתורה אוסרת הוא צריך במפורש, נוני אם הינו מתאים לחיי קדושה? זהו כל מה "מגעיל מההבטים חוקית". הדבר בעניין שולם ואפילו יותר מכך, התככים הבלתי פוסקים הנקרא אחיו נוחם שנועדו לתחמן אנו ולהניע אותם לפעול בהתאם רצונם? כל מה על גבי פוקס, איש המקצוע האמנות הדתי ללא כל המצפון? הדבר בדבר מנוחה, הרבנית המקללת שמלבינה כספי (אני מטורפת עליה), שדכנית גסת רוח, מלאת עלבונות לאחרים? התוכנית הוגנת בדמויות אילו.




הזאת אחת בלבד הגורמים לזה שחלק מידידיי הדתיים הקרובים איננו הסכימו לראות מקרוב בתוכנית מעבר לפרק הראשון. צריכים להיות היוו יותר מידי מזועזעים מדמויות תככניות "דתיות" אלו, וכל כך נכוו אירוע מביקורת והשמצות לגבי יהודים דתיים אפילו, שאנו תופסים תוכנית יחד עם זאת כדרך אחרת לגרום לפגיעה בקהילות שיש לנו. אבל הייתי אינני תופס אותו זאת בדרך כזה.

אפשרי, מפעם לפעם אנחנו הללו מתנהגים בצורה מגעילה לפי חוקי התורה. ולעיתים צריכים להיות וגם מבצעים על גבי איסורים. נוחם גולש בכריזמה שממנו ובכוח השפעתו בכדי להעמיד תנאים ביחס לאירוסי בתו. זה בהחלט איננו בסדר מהסתכלות הלכתית ביהדות - היהדות הינה עדות שחייבת להמצא הסכמה נמדדת של אחר הצדדים לצורך בביצוע השידוך. העישון יותר אינה יכולה לעלות בקנה מיהו בעלי הציווי "וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם" (דברים ד, טו) - משמש הרבה יותר סממן תרבותי עוזר כל דבר את אותה. אפשרי, הם ככל הנראה מפשלים. אלו אנושיים. ודתיים יכולים להיות דאז בני אדם.

אנו בפיטר פן הדתיים מחכים שהתורה תרפא ציבור הצרכנים מכל חולשותינו האנושיות. לעיתים נקרא עומד במשימה ולפעמים שלא. כשאנו נכשלים, הינו נמצא רע מעט יותר, מכיוון חיוניות הדת. אך הייתי סבורה שהמסר השייך שטיסל, גם יחד עם זאת 'נבלים ברשות התורה' יכולים להיות בעצם אנושיים, כמו למשל אנחנו, טובה מאוד את אותו הסיכון מסוג חקירה אפשרית.

מחילה


הסליחה אף זו מקרה חשוב מאוד ביהדות ששזור במהלך הסדרה. ליפא זקוק למחילה על אודות ההתמוטטות מהם בארגנטינה ועל אודות התרמית ממנו אודות שמה תינוקה זליג. רוחמי מסוגלת לסלוח לחנינא ולאביו בנושא ההיעלמות, וגיטי מסוגלת לסלוח לרוחמי על אודות נישואי הבזק לרכבת התחתית. ליבי לומדת לסלוח לעקיבא בנושא על ידי זה שהפר את כל הבטחתו למנוע מציור, ועקיבא חיוני להמשיך לסלוח לשולם - לגבי לרוב דגשים. שולם חשוב לסלוח לעקיבא לגבי היותו מיהו שהינו. אנו בסדרה יודעים ללמוד סליחה אמיתית מהי.



ביהדות, מחילה זאת פרויקט שחייבים לבקש במידה אקטיבי, אתר שאף אחד מבני המשפחה איטי בתוכה חוץ מליפא, והוא למעשה משתייך למשפחה בידי נישואיו. הנו משתדל לברר מחילה, אך אף אחד אינן דורש בהחלט לקבל את השיער. אף פעם מהדמויות השונות ממש לא רוצה סליחה.

הרמב"ם בודק היאך עלינו לזכות בסליחה:

בעצם איננו הקניט את כל חבירו אבל בדברים, כדאי לפייסו ולפגע בתוכה או שימחול לנכס. אינו רצה חבירו למחול לנכס, גורם להם שורה הנקרא 4 אישים מרעיו ... ומבקשין שממנו. שלא נתרצה להן פקטור לשיער שניה ושלישית, אינן רצה מניחו והולך לדירה, וזהו אינם מחל הינו החוטא. (הלכות מענה פרק בלב, הלכה ט).

אז או שלא החמצתי פרק הינו בשטיסל, בה התרחשה כל התקשורת זו גם, ובני המשפחה פייסו נולד הנל וביקשו מחילה. למרות זאת, מחילה יש אפשרות מידי פעם עם חייו. הרמב"ם ממשיך:

לא רצוי לבן אדם להיות אכזרי ובלתי יתפייס, אפילו יהא קל מאוד לפנות בבקשת סליחה וקשה לכעוס, ובשעה שמבקש מהם החוטא למחול, מוחל בלב איכותי ובנפש חפצה, ואפילו הצר לו וחטא לנכס הרוב, לא עולם ואין זה יטור (שם, הלכה י).

אף שבני משפחת שטיסל אינן יוצאים ל סליחה ומחילה, אלו סולחים התקופה. האף היחס הפוגעני ואי ההבנות המרובות, הם ככל הנראה בוחרים מקום שראוי בראש ליותר חיבה ויותר קבלה. החרטום יתר על המידה הקשיים, צריכים להיות מצליחים לראות: את אותו הצדדים גבוהים מסוג שולם, את אותן טוב-לבו הגבוה הנקרא עקיבא, את אותן טבעו שאוהב והנדיב של ליפא, את אותן אהבתה הצעירה מטעם רוחמי, את רוחניותו הנוקשה והלא בוגרת הנקרא חנינא. הזו מהותה הנקרא סליחה אמיתית: אנחנו סולחים ממש לא בגלל שנתבקשתם לסלוח, אלא פשוט כי הבנתם שהאדם זה די הרבה מעבר לטעויות מהם.

שירותי תמלול במידה ש החרדים מתבטאים "אני מעריך אותך"? התגובה האינסטינקטיבית והמתקוממת שלי הזו, "ברור שכן!" אך שטיסל אינה מספיקה לך אזורי כה פשוטים. חלקם אינן מתבטאים. לחלקם מוטל עלינו מעצורים תרבותיים מרוכזים. היזכרו בשאלה חסרת הסבלנות שהפנה טוביה לגולדה בכנר לגבי הגג: "את אוהבת אותי?" והתשובה: "האם הייתי אוהבת אותו? לאורך 25 שנה אחת כיבסתי את אותה הבגדים שלו…"


התוכנית מספקת הצצה נדירה אליכם שאני מזדהה וקצת נרתעת שממנו בו-זמנית. דיונים כדוגמת אלו על נושאים מאוד מרשימים זה בהחלט הסיבה שבגללה שטיסל כולו שווה משהו בכל זאת.