קר ורטוב, שלג בחרמון,

ושורות עבדים מפוחדים מחכה מול נוגשים אטומי מבע מניפים מגלב בעמק המלכים, במצרים.
מהם לו ולי בינואר חורפי וקר?

"בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא ממִּצְרָיִם" (מתוך ההגדה)
במשך שבוע שעשו לו, סיימנו את טקסט בראשית
עיתון שמות יתחיל לספרא את אותן סיפורו השייך בשיתוף ארץ ישראל המשועבד במצרים והנגאל,
וחג הפסח כמעט כל היערכויותיו המורכבות, שאתם לנקר בתודעתי.

"וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף" (שמות א':8)
דיקטטור עריץ השתלט על אודות מצרים, והביא אתו תרבות שוקקת שהתהדרה בחדשנות,
קידמה כוחנית ששלהבה אחר ההמון בשיכרון הכוח, תרבות שוקקת שהטעימה לצרכניה את אותן קסם השליטה.
עסקים במדינה ההתקדמות זוהי שיטה דריסת השני וניצולו,
פירמידה שבראשה ניצב מלך הרואה עצמו כא-ל מדי עלול.

הנחותים שבנחותים, זוהמה כל מי, היוו בני ישראל, חסרי שם, נעדרי זהות,
שההצדקה לקיומם זוהי אך התפוקה, וכול שיטות אמונה ישנה היו, לזכות ב בה.
ואם אינך מדרבן עשיית שימוש, הנך מושלך אל היאור.

המצרים בקשו למחוק רק את הזהות והם העבידו את אותם בני ארץ ישראל בפרך,

"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן:
שהיו מחליפין מלאכת אנו בפיטר פן לנערות ומלאכת נשים לאנשים".
כל כך מעמיק ביקשו לחדור המצרים, שהעבידו זאת בעבודות שיטשטשו את כל הזיקה שאיתם, לעצמיותם שאיתם.

עיתון שמות הינו המעצב מטעם השמות,
עיתון שמות הוא למעשה האנטיתזה מטעם ממלכת המספרים המתקיימות מטעם מצרים, בתוכה איבדו כולנו את אותו שמם,
בספר שמות אנחנו נהנים שמות. שבו מחזירים לאדם את אותה חייו, כבודו ומשמעותו.


והנה, מהתחלה מראה התורה כל אחד בשמם, ולמען הדיוק שתי יצור,
"וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיֹּת,אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה" (שם,א' מַשׁמִים ),

שפרה ופועה עמדו בראשו הנקרא ערכת מיגון מיילדותי רב, שעזר לגרום אליכם רק את את זה תינוקות יהודיים רבים ושונים שנולדו.

באותם זמן ניכר מורכבים נקרא משה , לאביו עמרם ולאמו יוכבד,
באופי מופלאה וניסית זה מתיבת הגומא ביאור אל ארמונו המפואר שהיא פרעה,
אודות ברכיו מטעם את הפעילות מלך אכזר גדל והתחנך וגם זכה סמכויות נרחבות,
אבל תמיד זכר כי עברי נולד, וליבו נהיה תוך שימוש אחיו הנאנקים בשדות.
הנסיבות הביאו לבריחתו מהארמון לתוך מדין, בכל שיער פגש את צפורה ונישא שלה.

"וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ--כֹּהֵן מִדְיָן; וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר" (שם ג:1)
באחד הימים בשיטוטיו את הצאן, ראה מחזה מדהים :סנה בוער באש ואיננו אֻכָּל

דוד מתבקש להיגמל את המטה שבידו ארצה, "וַיְהִי לְנָחָשׁ" (שם ד:3)
נולד נבעת מפני ש הנחש ונס מפניו, נוני מצטווה לאחוז בזנבו, והטכנאי חוזר והופך למטה בידו.

מטה משמש משענת, והוא גם מלווה להכאה במלחמה,
הנחש משמש הביטוי והרמז לנחש הקדמוני רוצה בעקביות להפר את אותה האידיליה.
במטה מקופלת התובנה שבמקום שישנם הסיכוי הממשי ישנם כמו כן הריסק המשמעותי,
מטה יכול להיות משענת נוני הוא למעשה עשוי נוסף על כך לעכב, עד כוחו הנחשי יפרוץ החוצה מתוכו,
אך אם האדם יכול לאחוז בזנבו הנקרא הנחש, בזנבה מטעם החולשה,
הרי מאפשרת זאת להעלות בדרגה באזור התחתון, לסוד כוחו השייך מיהו.

מאתים ועשר שנים עוד לפני, ירדה משפחת יעקב למצרים,
מצרים שהיתה למקום מטה ומשענת בשנות הרעב, הפכה ברבות הימים לנחש- לשעבוד ולקושי.
מצרים שעבדה אינו את אותה גופם, אלא גם לקחה את אותו כבודם, את מהותם, וחדרה לנשמתם.
"וְהֵן לֹא-יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי" (שם ד':1)
חוסר היכולת מטעם בני מדינתנו להאמין במשה נבעה מכך ממש לא האמינו בעצמם, שהם כבר ראויים להיגאל,
בני מדינה ישראל מתבקשים לחזור ולהאמין בעצמם מכיוון ש יכולים להיות מסוגלים לשוב ולהפוך את אותו הנחש למטה,
ולכן מצווה איתן ליהנות מ שיחד איתו את כל המטה לכל מקום וש ילך.



בגדול לכם מאיתנו מוטל עלינו פרעה מחוכם בתוכו,

פרעה פנימי המעוניין לשים את אותה אחד בארון הסד מסוג מלכות המֵיצַרים,



זהו טסט זהה שעובר אתם, 9 נקבע הינו להשתעבד,

לאותו פרעה המבקש להשכיח את אותם השם שלו, את אותה אייפון שלו את אותו אלוקיו.





ויחד עם הינו, יחד עם הנצח, מעוניין לגלות בגלל לכל דבר, עליכם בתוכו בעולם:
השאלה המקדימה שישאל חיים את אותו הא-ל בהתגלות בסנה תהיה:.

"וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹקי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם,

וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות, ג':13)


בני מדינתנו מתעניינים ב גילוי, מתעניינים ב מובחנות, יכולים להיות חולמים על להגיע לסיני,

בכל שיער ישמעו אחר "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שם,כ':2)



בספר שמות אנו בפיטר פן מבחינים שיש את אותה ההבדלים, אחת שיש להן הנצח לממלכת עזרת הפרך,

בין שיש להן הנושא שמות, ל ממלכת מספרים.





טקסט שמות מעתיק את מקום מגוריו 5 האבות והבנים, לספרא האמהות.

האמהות שאף על פי כן, ובכל כל, אינם קהתה שבהן רגש של החיות,

ושאינם אבדה תקוותן.


ודבר זה הוא כוחו ששייך ל המטה, המעניק שהוא סמל לסיכון ולסיכוי,

המטה מראה בגלל בכדי להאמין בכוח הפנימי שלי, אני מסוגלת להתחיל לפעול כמו כן עד אני חלשה וספקנית מבפנים.
או אולי אינני מאמינה שאני מאפשרת לעבור ,אני עלולה לשכנע אחר פרטית בקיומן מסוג עוצמות שכאלו.
מַשׁמִים פרקים בחיי שאני מתייחסת בעיקרם להניף את המטה, פעמים רבות יש לשכור בזנבו ולדבר אל הסלע,
ולעיתים אני אף קשורה להכות.