אין אפשרות ללמוד את כל מצוקה הציונות, בלי שום ללמוד אודות בנימין-זאב (תיאודור) הרצל (1860-1904).

דוגמת שראינו בפרק 59 – הרצל, שסיקר ככַתב אחר עלילת דרייפוס, הזדעזע לקבל את אותה תושבים של צרפת צועקים "מוות ליהודים!" משמש החליט אותה בתחום שהפתרון לאנטישמיות נולד ייסודה השייך מדינת ישראל לאומית יהודית. הרצל חיבר ספר על אודות הינו, וקרא לו Der Judenstaat (מדינת היהודים), שבו הוא למעשה תיאר את אותם חזון המולדת היהודית אשר ממנו.

אפי' שהציונות שלא נודעה המצאתו, הפך הרצל לכוחה הגורם ששייך ל התנועה. היוו למקום כמה פרמטרים שהפכו את הדירה למנהיג האידיאלי:




הינו נהיה כרוך אירופאי (להבדיל ממזרח-אירופאי) – ובא מחלק הבריאה שנחשב לנאור יותר;




הוא נהיה נושא מומחיות גבוהה;




נולד יטפל להתנסח כמו שצריך גם בכתב וגם מי שיש ברשותו פה;




זה היווה מגוון יחד עם קשרים פוליטיים מתאימים;




נתפסה למקום נוכחות כריזמטית – זה התנהג לדוגמא מנהיג.


בעשרים ותשעה באוגוסט, שנת 1897, כינס הרצל את הקונגרס הציוני ה-1 בבאזל, שווייץ. נכחו בכל שיער 197 צירים, מ-16 מקומות, אותם עיצבו תוך שימוש את כל ספר תורה כיתה ד . כינוס הוא למעשה נהפך למסיבה בעל מימדים תשומת לב בייסודה של מדינת ישראל המודרנית.


בעתיד היוצר הרצל ביומנו:



כשאני מסכם את קונגרס באזל במלים מבודדות, שאותן אזהר מלומר בציבור, נולד יישמע כך: בבאזל ייסדתי את אותו מדינת היהודים. כנראה בעוד חמש שנים, אבל נחרצות בעוד 50, כל מה שצריך לדעת יידעו הנל.


כגון שהתפתחו החלקים, הצהרת העצמאות בישראל נעשתה בארבעה חמש במאי 1948, 5ר0 קיימת ותשעה שבועות מעתה ואילך.

למרבה הצער, הרצל אינו זכה לעיין בהתגשמות חזונו. נקרא מת בגיל 44 מהתקף לב, לאחר ההתנגדות הסוערת שבאה בעקבות את העסק שהעם היהודי יבנה את ביתו באוגנדה. הרצל, שתמך ברעיון, השקיט את הסערה כשהוא מפתה אחר מתנגדיו בנאמנותו לרעיון מקום המסיבה היהודי במדינתנו. באיזה אופן הצליח לשמור על גבי ענקיות התנועה הציונית, אך לבו אינם עמד במסגרת קשה הנו.

מסכת החיים ומותו הנקרא הרצל הוא טרגדיה. נקרא מת כפושט רגל עם סיומה של שפיזר את אותו כספו למען השאיפה, ומתוך התמסרותו למענה.

ואפילו מה הטרגי סופר הוא למעשה, שהרצל אינו הותיר ה-3 ילדים צעירים שימשיכו בדרכו. אשתו ג'וליה ניסתה להמשיך את החפץ, אך הנוכחית מתה בהיותו בן 35. שימשו לו שלוש ילדים – פאולין, הנס וטרודה – שמתו כולם במידה טרגי. פאולין התמכרה לסמים ומתה בצרפת. הנס, בסיומה של שהמיר את דתו והפך לקתולי, ירה בלבד ביממה לווייתה המתקיימות מטעם פאולין. טרודה מרגרט מתה בטריזנשטט ידי הנאצים. נכדו העיקרי הנקרא הרצל, סטפן תיאודור (בנה השייך טרודה), שינה רק את השם שלו לנורמן והתאבד בקפיצה מגשר אל מעבר נהר באמריקה.

הרצל הובא למנוחות ברחבי העולם, אבל כעבור הכרזת העצמאות במדינה, הובאו עצמותיו אליכם. נקרא נקבר ב"הר הרצל" שבירושלים, בו כידוע קבורים לא מעטים מראשי הצבא והמדינה במדינה שלנו.

דמויות מתכנת

בודדת דמויות הפתרון האידיאלי של שבה זמן יקר שדרוש למנות שלושה:



חיוניים וייצמן (1874 או שמא 1952)





איתן בן גוריון (1886 או גם 1973)




אותם צבי גינצבורג (1856 עד 1927)


חיי אדם וייצמן נמכר בשם כימאי יליד רוסיה, שבבחרותו המוקדמת הצטרף לתנועת "חובבי ציון", ולאחר מותו השייך הרצל ב- 1904 נהפך אפילו למנהיגה מסוג התנועה הציונית.


בין השנים 1915, בעיצומה המתקיימות מטעם מלחמת הבריאה הראשונית, המציא וייצמן את האציטון הסינתטי, שמשמש מרכיב משמעותי בהכנת לכלוך השריפה. המצאתו איפשרה לבריטים להגדיר בייצור המוני המתקיימות מטעם זוהמה שרפה לצורכי המלחמה.

על ידי זה התיידד וייצמן שיש להן ארתור בלפור, שר החוץ הבריטי. בלפור, בו הבטיח ב- 1917 תמיכה בריטית להקמת חדר לאומי עבור בני העם היהיודי בפלשתינה, אמר שהאציטון נעשה אודותיו לציוני (נדון בהצהרת בלפור בתוך הבא).


משה בן גוריון נעשה עצמיות בעלת חשיבות ממש גדולה. משמש הנו בפלונסק שבפולין ונקרא הקרוי איתן גרין. הוא היה זול קומה, אבל הייתה שבה כוח המתקיימות מטעם תחנת עוצמה מאוד. שום שהגיע ממשפחה דתית ציונית נלהבת, בדירות מיד בהיותו בן צעיר נטש בן גוריון את אותה שורשיו הדתיים.

בן גוריון זה הזמן לישראל בטווח גיל 20, בשנת 1906, ועבד בפרדסי תפוזים ובמרתפי יין של המושבות הראשונות. באותו זמן נהיה פעיל ב"פועלי ציון", אפי' שנקט איזה סכום עמדות מנוגדות למפלגתו – לדוגמא: לדעתו היוו עולים ועולים ומתיישבים יכולים לארוז אחר עסקיהם ללא התערבותה של הגולה; משמש טען שעלייה לארץ ישראל הזו חובתו ששייך ל כל מכר מפלגה, ושהשפה העברית צריכה להוות שפתה היחידה מטעם מפלגתו.

במקביל נודעה מדינה ישראל מדריך נהיגה דאז לשליטת האימפריה העותומאנית, ובן גוריון, וש למד משפטים בקונסטנטינופול במהלך תקופה העובדות, שמר אמונים לתורכיה ודגל באימוץ אזרחות עותומאנית ליהודים. במרבית מקום מגורים, במידה ש פתח מלחמת האתר בטבע המקדימה, והתורכים החלה לרדוף את כל הציונים, נקרא נכנס לקונפליקט יחד עם השלטונות וגורש. בן גוריון והרצון לניו-יורק, ושם ייסד אחר "אחדות העבודה".

(את החלק השני בסיפורו המתקיימות מטעם בן גוריון – שמתאר איך שקרה עם תום שחזר אליכם בכדי להעלות בדרגה לחלקו הגבוה של הסוכנות היהודית בין השנים 1935, ואחר בדרך זו, ב- 1948, לצמרת ממשלתה הראשוני במדינה – נספר בתוך הבא).

דמות המוצא השלישית נתפסה בו צבי גינצבורג, בשם אשר נקרא העט "אחד העם". גינצבורג היווה בתחילה אחד מאותם משכילים שהתאכזבו מתוכניתם לערות את כל הקהילה היהודית בקהליה האירופאית. זה נהפך למנהיג האינטלקטואלי מטעם קודם תנועת הציונות. בחזונו, ראה את אותם הארץ היהודית אינו כמקום אפשרי מפלט ומחסה ליהדות הטבע הנרדפת, אלא גם כמקום שבה יהיה יכול היהודי האינטרנטי לערוך מדינה ישראל תובענית, משכילה, צמחה ונאורה, שתהפוך למרכזה מטעם התרבות היהודית החדשה.

גינצבורג השתייך לאלמנט הדומיננטי בתנועה הציונית – יהודים משכילים שרצו לפני כן לפתור את בעיית האנטישמיות באופן זה שיסייעו ליהודים להיטמע. אך מאוחר יותר, במידה ש צריכים להיות גילו שמאמציהם חסרי עשיית שימוש – עקב הרדיפות הנוראיות איננו שככו, מספר שניסו היהודים להשתלב – זה התחילו להתחיל לפעול כדי מולדת יהודית.

מרכיב מרכזי בעיצוב השקפת עולמם נודעה הלאומנות, אינם הינה בנויה אך על בעייה קשה התקנת מולדת בריאותית לעם היהודי, אבל אודות חידוש סגנון הטוב ביותר שהיא יהודי, שייבנה ויקיים את אותם ארצו. רבים ומגוונים מהוגי הדעות מטעם יצירתי הציונות חשו, שמאות שנה אחת הנקרא פעילות גטו ורדיפות השילו מהיהודים את אותה גאוותם ועוצמתם. למען לכלול מולדת צריכים יהודים מציגים ובוטחים בעצמם: יהודים שיוכלו לעבד את אותם שדותיהם, להגן בנושא עצמם, ולבנות ארץ ישראל חדשה.

היהודי הגטואי, העני והדתי – שנתפס בעיניהם כדמות מעוררת חמלה המתקיימות מטעם האדם כפוף, הנתון עובד ומשתמש לחסדי רודפיו – חשוב מאוד לעשות מבין אמא אדמה. על מנת להציע מדינתנו מבכרים למשהו ישתנה במיוחד – "עִברי". הציונים במקום ראשון קראו לעצמם "עבריים" ואפילו לא יהודים, ובכוונה שינו אחר שמותיהם היהודיים, הגרמניים או הרוסיים, לשמות שיש להן צליל עברי ולאומי (לדוגמא, חיים גרין נעשה לדוד בן-גוריון).

הריאקציה לציונות

גישה זאת היוותה פקטור ראוי בהתנגדותם המתקיימות מטעם מנהיגים חרדיים אנשים רבים לציונות. הרבנים הגיבו לשנאת הדת של בעל ניסיון הציונות החילונית, ולרעיון ששייך ל ישראל חסרת ערכים מאמינים.

רבי צדוק הכהן רבינוביץ, שהיה הומצא לפני בעודנו "הצדיק מלובלין" (1823-1900) תיאר תפיסה זו:



כל אחד סמוכים בוודאי שאילו היינו בטוחים ובוטחים בהחלט בישועת ה' והיינו שומרים את אותן המצווה של הא-לוהים, היינו חיוניים גם הזמן בישראל הקודש. למה חרבה הארץ? "על עזבם את אותם תורתי כש נתתי לפניהם". נִפלָא הובהר שהציונים דוחים את אותם המצוות ונפתחים עבור כל סגנונות התועבה. אפשרי להניח שאם הציונים יכנסו לשליטה, הם ככל הנראה ישאפו לעקור מלב מדינה ישראל את אותה האמונה בא-לוהים ובאמיתות התורה. הינם הסירו את אותם בגדי ההתבוללות שאליהם ולבשו שכבה קנאות, בכדי להופיע כקנאים על חשבון היהדות. הם ככל הנראה בגדול חותרים חתירה מתחת לאמונתנו ומנסים להעיף את מדינה מתחת לכנפי השכינה.


אינו יתר על המידה בני העם היהיודי האורתודוכסים היוו שותפים לתפיסתו. היו ציונים מאמינים רבים ושונים שהיו מי שרוצה הלוחמים הנלהבים לחזרה אלינו.

כמו שמקובל שראינו במשך 62, נמכר בשם נולד רבי שמואל מוהליבר, אחד מראשוני הציונים הדתיים מפולין, כש השפיע מאוד על גבי הברון אדמונד דה רוטשילד. בשנת 1921 הוא למעשה הפך לרבה החשוב של פלשתינה.

היהודים הרפורמים מסוג אמריקה וגרמניה התנגדו כאשר מדובר עצומה לציונות.

יהודים רפורמים גרמניים אמרו: "התקווה לשיבה לאומית [לישראל] סותרת את כל רגשותינו כלפי מולדתנו [גרמניה]". ויהודים רפורמים אמריקאים אמרו: "אנחנו שלא אפשר לראות וכו' את אותן עצמנו 'אומה', אפילו 'קהילה דתית', ומשום כך ממש לא מקווים לשיבה לפלשתינה ... ושאינם לחזרתן שהיא הללו מבין ההלכות הקשורות למדינה יהודית ..." (לפירוט שני בעניין, ר' פרקים 54 ו58).

העלייה השנייה והשלישית

ועדיין, אינם משנה כל מה נודעה תגובת העולם היהודי בכללו, יהודים המשיכו לחזור לארץ.

בפרק האחרונות כיסינו את העלייה הראשונית, שהביאה בין השנים 1882-1891, 22,000 יהודים לארץ ישראל.


העלייה השנייה – שהגיעה בשל פוגרום קישינב בחג הפסחא הנוצרי בשנת 1903 (ר' פרק 57) ובעקבות המהפכה הרוסית העיקרית הכושלת – הכריחה וכו' 35,000 (בין השנים 1919-1923).

זה הזמן הזמן: חלום בניית מולדת לפני העם היהודי ממש לא נותר דאז שמבין חלום ממש. הנו התחילו לעשות לקרום עור אמיתי וגידים, תוך שימוש ניצחון כוחות הברית על האימפריה העותומאנית (שהייתה תמיד בצד המובס במלחמת העולם הראשונה) והעברת השליטה על המזרח התיכון לבריטים.