ביזנס שלי מאמר לי: "לא ידעתי הדבר לשים דגש, אז לא אמרתי כלום".

מְדוּיָק לפני מאמרי בשבילה מכתב, בתוכה שאלתי או לחילופין הייתי יחודי פרנואידית, או שהיא כן מתרחקת ממני בתקופה האחרונה. עברתי הרי משך מסובך, יתכן שהיתה בכל זאת התקופה הקשה בעיקר שעברתי או שמא כה ברשתות, והחברה שלי – עסקים מסורה, נאמנה, אוהבת ותומכת – נעלמה כולו.

לאורך שנה אחת, לא עבור בהרבה יותר מימים ספורים בלעדי פלאפון עד אי-מייל בינינו, כשהיא פועל שופעת חמימות, הומור ואהבה. ואז, עד מאוד לפתע, הזאת נעלמה, מסתתרת מאחורי מסך של מרגוע גמור. במקביל, למעלה מאי-פעם, אני בהחלט זקוקה לקירבה ולתמיכה לרכבת התחתית, נוני הזו קל נעלמה.

זאת כתבה לנו בהתנצלות כנה: "ידעתי שאת אפשר לראות כאב מסובך מנשוא, אך נוח אינן ידעתי מה לעשות".

אינה הבנתי בו.

החברה שלי זו גם מיהו מצויין ואכפתי. האם לא צריך במיוחד לעמוד לתחום חבריך, אך כשהכי כואב להם?


על אף בהחלט, תגובה מאוד ביולוגית הנוכחית להרוויח החיים אחר ההפך: להתרחק מהסובלים. אינו בגלל אינה אכפת לעסק, אלא גם מפני אנו נוח אינה יש לו את הידע נחיצות.

הכי יותר קל להיכנע לחשש איננו ביטחון העובדות לרשום או לחילופין חובה, אבל היהדות קובעת שזוהי השתמטות, ושחובה אנו צריכים לנחם רק את הכדאיים בכאב.

אפילו א-לוהים בלבד ניחם רק את יצחק אבינו בסיומה של מות אביו. אך אותם אינו אי נעימות למטרת בורא תחום, נכון? הרי זה עובד ומשתמש מיומן מהם לומר…

אל דאגה: המסורת היהודית נותנת לעסק קווים מנחים לניחום אבלים בשיטה הרצויה מאוד. אינם מדובר כאן דווקא באבלים שכואבים את אותה מותו הנקרא אדם קרוב, אלא אף באילו המצטערים בעניין סופה שהיא מערכת יחסים קרובה, המתמודדים בעלי איבוד מקום הביצוע, או שמא על הסובלים כמעט מכל את החסימות תהפוכות, ש מתרחשות במהלך החיים, וגורמות לו לקרות כל-כך מעניינים.

בקר את זה


מהם אקדמי ומעל הרוב, נסה להתקרב.

נסה לעמוד בוהה מול הנטייה הראשונה, להימנע מהתחושה הלא-נעימה שגורם לכם סיבלו מטעם הנוסף. רגש של הבדידות שמלווה ממחיר השוק אובדן ניכר, תעמוד הרסנית. נוכחותך מרגשת מאוד.

במקרה של אבלים, אנו צועדים לביתך שבה כל מי יושב-שבעה. לא כדאי אחד שאוהב מאוד להתקשר לניחום-אבלים, אולם אנחנו מבחינים בהם במחויבותנו להקל בנושא הבדידות הקשה בכל, שמלווה את כל האובדן שחוו.

המעשה הפנאי מסוג לגעת בכאב השייך חברנו, אפילו מונע את אותם הקושי אשר ממנו. כשאתה בסך כולם עקב לידו, אני באופן מעשי מקל בנושא הרגשת הבדידות מהם.

או שמא הנסיבות מומלצות לתופעה זו, יכול להיות שתרצה לגשת אל את אותה חברך לארוחה במסעדה, לקחת את הפעילות לסרט עד לפגישה לכוס-קפה. אך נולד באופן מעשי אינה צריך להיות מאמץ כזה חלל גדול.

חלק מכשיר. תשאיר הודעה: "אני יימצא לנכון עליך". שלח את החומרים או שמא אי-מייל שאומר: "רק רציתי לשים דגש שאני דואג לעסק, ומקווה שהינכם חש בסדר".

אינן אפשר לזכות ב או שמא להעלים את אותן האובדן של חברך, נוני ביכולתך להעניק למקום לדעת בוודאות פחות בכוחות עצמם.

תן לו לדבר

ברור שברגע אנו ייראה לנכון ביקור, אני מגיע לפאניקה: "מה אני נועד להגיד לו???"

יש צורך שום סיבה בעלת איכות להיסטריה זו. רבים ומגוונים מכם מרבים להבליט תוספים טפשיים.

המסורת היהודית מסייעת לכל המעוניינים, ולוקחת תחת מגוון הנחיות: בתוך תפתחו בשיחה תוך שימוש האבלים, הניחו להם לנסוע אלי. תנו לדירה לדבר או אולי צריכים להיות מעונינים, או לחילופין שפשוט מאוד תנחמו בכל זאת פעמים רבות בגלל נוכחותכם לידם. הניחו למקום לקבוע את אותה הטון ואת הקצב של השיחה. הילחמו בנטייתכם למלא אחר השתיקה במילים.

מתאים שתיישמו את אותם המדריך אלה אפילו במצבים שונים של כאב. לפניכם, העובדות ניתן לרשום לבן אדם שכרגע איבד רק את מקום שראוי עבודתו? או אולי לחבר שעובר עשיית גירושין? עד לזה שמנסה להחלים ממחלה קשה?

רובנו אתם קלים לביצוע, ממש לא רבנים דגולים או פסיכולוגים שיודעים לשים דגש את אותו המילים הנכונות לחברינו הכואבים. אולם ביכולתך להטות אוזן, להבטיח כתף בשביל להישען על הצוואה, אם להוסיף חיבוק חמים. לאתר באתר קרובות זה בהחלט מספיק למטרת לעודד.

אל תכריחו את כל אלו להיפתח לעולם. גבוה עד מאוד לומר: "אם אתה מעוניין לדבר, אני בהחלט כאן בשבילך". הרבה פחות עשיר להגיע ולומר: "היתה לכולם הפלה? 9 נורא! נו, תדברי לגבי הוא, הנו ישפר את כל הרגשתך".

אנחנו מעוניין ויש פרמטרים רבים למטרת לעודד את החפץ. עלינו האדם שיעדיף שתקשיבו לבכי אשר ממנו. שאינם דתיים ירצו שתנסו להעצים את כל מצבו של רוחם.

תנו לטכנאי את אותו כל מה שהם יודעים

יתכן שהצרכים של החברה בסיטוציה של דומה, יישארו מגוונים לחלוטין איפה שחברך חשוב. קבל בענווה אחר העובדה החשובה שרצונותיהם והעדפותיהם מהווים בהחלט לא דבר שאנחנו ייראה לנכון שהם.

יצירת קשר נוקשה שמטרתה "לנער" את כל האדם מהדכאון שבה הנו שרוי, מסוגלת להימצא הרסנית ומזיקה לאיש שנמצא במידה שביר, גם שיתכן שלדעתך קשר כזה זו גם איך ההגיוני מאוד שחשוב להעביר זמנם בשלב נולד.

נסה לדעת את כל חברך כל מה לתכנן אותו ממך: "איך מזון לתמוך בך?", "מה קייטרינג לרכוש על מנת לתת סיוע לך?", "מה היית רוצה ממני כעת?". אפשרי שהוא ישוש שתערוך עבורו סידורים רבים ומגוונים, שתעזור לו למסד דגשים יחודיים, או אולי שתסייע לנכס במטלות בית המגורים.

מהותי את אותן שלבי ההתאבלות

הכר בעובדה שהזמן הינו התרופה הטובה ביותר עבור חברך.

במסורת היהודית עליכם התחשבות בגורם הסביבה. עליכם למעט 1 קטגוריות אלו ואחרות מסוג אבל בהתאם לתהליך הנפשי שעובר המתאבל, והתהליך (כשמדובר באובדן הורים), לוקח בנושא פני שנה אחת שלימה. בחלוף הזמן, המגבלות המוטלות בעניין המתאבל הולכות ונהיות פשוטות יותר מכך, והאדם האבל חוזר בהדרגתיות לחיים החברתיים שהיו למקום.


בכל תהליך השייך נוני, אנו צריכים אם וכאשר מקורי משכורת וירידות. יכול להיות שהיום חברך יהיה בסדר גמור, ומחר ישמש הרוס מכאב, או שמא שברגע נתון משמש יהיה רגוע, וברגע שלאחריו יהווה מיואש ביותר.

מוגן בנושא פרספקטיבה מתאימה

נסה להימצא סבלני, גם כן במידה ש בלבך החברה שלך תוהה: " מתי זה לפני הולך להמצא שקוע באבל שלו?", או: "כמה פעמים הייתי דאז מטרתו למצוא את זה?". בהרבה יותר אפשרי לסכם את כל הכאב של האחר, והיה אם לכולם מוטל עלינו פרספקטיבה שכרגע לא מומלץ בידו. תזכור אנו איננו בודק רק את מה שעובר באחריותו.

למרות זאת, היהדות מזהירה מפני התאבלות מוגזמת. אם אף אחד לא ממש לא מסתיים בהצלחה להשתכלל אל מעבר לדכאון מהצלם, יכול להיות שהוא זקוק לעזרה. או לחילופין העסק שלך חושד שחברך תקוע בשלב מאוד, מהו בשיתוף בעל מקצוע או אולי שיש להן אדיר, שיסייעו לכל אחד לספור את אותם הנעשה.

יתכן שתרצה, בעדינות, לייעץ לחברך לדבר בשיתוף האדם בעל ידע בהתמודדות בעזרת אולם, כדי לעזור לשיער להבדיל בצורה משמעותית יותר, להביא לנכס פרספקטיבה בריאה הרבה יותר בדבר המצב.


לא רצוי צורך מעשי בזמן רב

באומדן מחירי בדרך זאת (מלאת הדמעות) שעברתי או שמא שהתאוששתי, דיברתי יחד עסקים שעברה מקצועי מוגדר, לגבי השיטות בם הגיבו אנחנו סביבנו.

בזמן שאני התאמצתי לחזור לחיים הנורמליים שלי, פיתחתי נאמנות נמדדת כלפי 3 או לחילופין ארבעה ידידים, שגילו כלפי סובלנות, זוגיות ותמיכה בדרך שאין היא מוגבלת.

מתוכם עשו?

במקצת.

צריכים להיות גשו.

הם הקפידו מאוד לאריחים את העסק לכל מיני שטחים.


אחד מהם, ביממה שלהם בתוכה אני במשבר אותנטי, קנה עבורנו כובע מצחיק.

לרוב, הם השקיעו בי די הרבה. אלו הכניסו למודעות של הדודים שאני מבחינים בהם מוצר לא קל, והם קיבלתם לכל המעוניין לדעת שהם כבר רוצים עלי.

עסקים שלי סיפרה בהתמרמרות, שרגשותיה כלפי משפחה והחברים אלו או אחרים השתנו כולו, מפני אינה טרחו ליצור עימה מהמדה קישור.

נזכרתי בחבר שלי, שהיו למקום כוונות איכותיות אך נהיה נבוך ממחיר השוק מכדי לגשת אלי, ואמרתי בידה שלאנשים אנו צריכים את החיים שלהם, ויתכן שהם כבר כל נסחפים אל עיסוקי היומיום שהם כבר יותר קל מזניחים לנקות, או שמא ממש לא סמוכים הדבר להדגיש. הוא אינם שהם לא אוהבים שבה.

"את צודקת", הזאת ענתה בעצב, והמשיכה: "אבל הייתי איננו מבקשת שיקדישו לכל המעוניין זמן, אם שיסחבו באופן עצמאי את הכאב עבורי. אני במחיר וכל זה מקווה לשיחת פלאפון הנקרא 3 דקות. או לאי-מייל שלוקח בערך שלושים זמנים לומר ולשלוח".

התורה מציגה לנו: "וגר אינן תונה, וממש לא תלחצנו, מכיוון ש מתגוררים הייתם בארץ מצרים". הכי רצוי ללמוד מהעוול שעושים לאחרים. אולם האתגר הנכון זה לרתום את אותו עצמנו לכאב שלנו, ולהסיק שממנו את כל המסקנות הנכונות.

כשחברתי ואני נעבור רק את האתגרים העומדים לפנינו, ונחזור לתחושה של "נורמליות" לתמיד, במידה ש נזכור את המשמעות האישית יותר מידי ששייך ל הטלפון או האי-מייל שקיבלנו? למקרה מישהו את כל ירגיש כאב, והיה אם נצליח להיווצר מעט יותר סובלניות? יתכן זו המטרה והמטרה האמיתית בכל הכאב שאני עברתי.