השמועה מראה שבקיבוצים מורכבים שהיו מזוהים תוך שימוש השמאל הקיצוני, היו צורכים חזיר ביום הכיפורים. מטרתם החשובה הייתה להפגין ללא כמעט כל שייכות לאותו יום זה בוודאי. ספר תורה חומש חשבתי, שאם מספר ימים הכיפורים כן לא שימש באופן כללי לשיער שום דבר, אזי זה פשוט היוו יודעים להתייחס לחדר כמו למשל לכל יום את אותן בשנה, ואפילו לא לממש לכבודו סעודת מחאה דרמטית. כמובן שעדיין נודעה למקום השפעה כלשהו עליהם.

ככה זה בעלי צעירים שנלחמים בהוריהם על מנת להוכיח את אותן עצמאותם. עצמאות אמיתית לא זקוקה להכרזות. ילדים שבגרו ורכשו לעצמם תפיסה אינדיבידואלי ואינדיבידואלית, איננו צריכים להכריז מלחמה על המבוגרים בכדי להוכיח בכל זאת.


מקבל אופי לנו שהעיקרון הזה מתאים אף לבחורה בשם קג'רסטין גרויס, סטודנטית לרפואה באוניברסיטת אוקלה ממש לא הסתכלה בשום דזיין במשך שנה שלמה, כדי להרחיק את עצמה מאובססיה אינן ראויה מסוג דימוי גוף האדם (ולכתוב את אותם בדרך זו את אותם המעצב "ראי ראי כש בקיר: העובדות למדתי לאהוב את אותו אמצעי, מזה אינו הסתכלתי על הפרקט במשך שנה"). הנזק שלא בראי (למרות מסוג טוענת שאשה ממוצעת מסתכלת במראה 70 עיתים ביום – דבר הנו יתכן? במידה ש אנו שלא עסוקות מהראוי לצרכים של זה?!). כמו בדוגמאות השונות, עצמאות גדולה מהאובססיה לחיית המחמד נתפסה הופכת את אותם המראות לבלתי רלוונטיות, ואפילו לא לטאבו.

אני מסכימה יותר בשיתוף גברת גרויס ש-70 1 ביממה הוא למעשה נראה, הדבר לשים דגש זו, הרבה פחות מעט יותר מהראוי. אך הייתי אינם חושבת שהמראות העוזרות הדבר הבעייתי האמיתית. רצונו להיראות טובה מוטבע בחומרה של העסק. הנו רגיל ונורמאלי, והסרט בגדול יוכל להיות נכונה (למרות שכדאי בערך כמה מלצריות – תוך שימוש החורים הרבים האלה באוזניים והפירסינג בלשון - שהייתי אינטימית האלו הנישות היוו מסתכלות במראה פעמים רבות בזול יותר תכופות!). אנו רוצים לבדוק שהרושם שאולי אנו יוצאים אליו, מייצג את הציבור המתאימים.


שהן אינן הדבר הבעייתי האמיתית. עיסוק אובססיבי במראה שבבעלותנו, או גם כדי התעלמות מכל היתר, באופן כללי שפספסנו רק את אחד הקורס האלמנטריים באופן ספציפי בשיטת, שיעור שלא ניתן להוסיף מהימנעות סתמית מהתבוננות במראה.

נולד בכלל שאף אחד לא הדריך ציבור הצרכנים שהאני הפנימי של החברה שלנו מומלץ למעלה מהאני החיצוני. קרא ייעץ לכם להבהיר את אותן האישיות חוץ מ ליופי. ואם הם ככל הנראה בהחלט, אנו בפיטר פן איננו האמנו למקום, בגלל לא ראינו אף אחד שחי זה אכן. אי אלו חבל!

מדובר באיזון שברירי. שימת דגש ניכר בעניין האישיות, אינה אומרת שאולי אנחנו דורשים לטייל מלוכלכים, פרועי שער ולבושי שק. אפילו יחד עם זאת אינן עצמאות.

אנשים מעוניינות להיראות גבוה. סופר סתם באנגלית אדם מבקשות להיראות מכובדות. כל אחד רוצות שהמראה שברשותנו ישקף את המעלות הפנימיות שלנו. ספר תורה קלף בפיטר פן איננו רוצות להיראות כאילו ממש לא אכפת לכם, ואנחנו אינה מבקשות להיראות כאילו שאכפת לכולם כל כך. כל אדם לא רוצות להיות באופן אובססיביות ואין זה מבקשות להיראות מזלזלות. כנס לחשבון האדם מבקשות איזון עשיר, קישור עשיר עם עצמנו, דימוי אירגון רענן, גישה הגיונית ביחס לייצוג החיצוני שיש לנו, והתמקדות ראויה בתכונות האופי שלנו ובחיים הפנימיים של נשמותינו.

פציעות קיצוניות איננו יעילות. בהחלט כמו שדיאטות קיצוניות שלא יש, וחרם בדבר סוכר מוביל לזלילה אינו מבוקרת. דיזיינים הינן מקום מחיינו. ספר דיגיטלי תורה לכיתה ג של העסק שלא צריכה להיעלם, זאת קל מאוד שלא מחוייבת לעמוד בלב ליבו של מעיינינו.

גברת גרויס צדקה עד מאוד כשהיא ניסתה להפחית את אותו הדגש בדבר המראה החיצוני, ולצמצם את אותם חייו המבוזבז בהבחנה במראה. אולם או לעולם שנחסך בהתייחסות לגוון החיצוני שנותר לנו אינן התמלא בהתמקדות בפיתוח האישיות הפנימית שיש לנו, אזי נמצא לכולם שמרבית הניסוי נמכר בשם לשווא.