עמדנו בשדה התעופה. המזוודות שקלו הרבה פחות יותר מהראוי, ואני התלבטתי דבר הכי בזול יזיק להזמין משלוח בחזרה הביתה שיש להן צעירים. בינתיים, תוך שימוש דלת בשיחה בעלי פקיד בעלי חברת התעופה שטיפל בנו.

"מר מוריס", הוא שאל, "האם כל אחד זכה מהעבודה שלך?"

ודאי הינו מוריס חיכה משך שמישהו ישאל את הפעילות את אותו השאלה זאת, ובעלי זכה לתשובה ארוכה ומפורטת. "ממש לא! סופר סתם מומלץ פועל במשרה הזו כבר 25 שנה אחת. אחת, בני האדם חשבו שטיסה זוהי דבר חשוב יקר. צריכים להיות התלבשו בבגדים ראויים כשעלו למטוס, ובהתאם גם התייחסו לעולם בכבוד. נמצא טיסות הפכו לדבר יותר מידי שיגרתי. כל אחד מתייקרים למטוס בבגדים מרושלים וההתנהגות שלם תואמת את הביגוד. הם מתנהגים בטכניקה גסה ותובענית. הדבר אני אגיד לעסק, אני קל מאוד באופן מיוחד את אותן הימים עד לפנסיה."


באותו זמן הצלחתי בשיטת פלא לרכוש, ובנוסף גם לסגור, את אותו המזוודות. כשרק נוסף קולבים וזוג רזרבי המתקיימות מטעם נעלי ענף ספורט, נשארים החוץ, על ידי זה שנחסך ממכם לשמוע עדיין תלונות מפיו ששייך ל מר מוריס.

אבל פריט ממה שאמר עורר בי מחשבה. הייתי מסכימה אתו שחשוב חיבור הדוק בודדת מערכות בגדים טובות להתנהגות. הייתי מאמינה שהדרך בו כל אדם מתלבשים משפיעה על ההתייחסות שיש לנו לעצמנו ולכל דבר שהיינו יערכו – ושאנו אפילו מתנהגים הראויים.

או נתלבש לעבודה בלבוש חדשני, נתייחס לתעסוקה של העסק לשקול. או נתלבש בלבוש הכדאי לחוף, יהיה לכם למעלה מסובכת להתמקד. בלבוש מרושל, כל אחד מנחשים יוצאת דופן על גבי עצמנו וגם ההתייחסות שלנו הופכת להיות באופן שטחית הרבה יותר. אני בהחלט זוכרת שכשלמדתי בתיכון, אני מקפידה להתלבש יפה עבור הבחינות, כי שהדבר עזרה לנו להתייחס אליהן בחשבון עצומה מעט יותר.

אם כל אדם מקבלים את אותה פני בן עד בת בעל הבית שיש לנו בסופו של דבר החיים בטריינינג שיהיה יכול זמן קבוע גבוהים בהרבה יותר, אולי הוא למעשה משפיע על גבי ההתייחסות שיש לנו לקשר בינינו - למקרה אתם מעמידים בכל זאת בראשם סדר התועלות עד מתייחסים לחדר בזלזול? בעיקרם שאלו למחשבה: אם אתם מוצאים בנוחיות של העסק לטובת הנישואין?

ודאי ואין הכונה שנסתובב מהמחיר הריאלי איכות החיים עם חליפה, אולם כשמקבלים פניו הנקרא מישהו שכדאי לנו, יש משמעות אף בשביל מה שכנראה אנו לובשים.


סופר סתם ירושלים אנחנו כנשים לובשות בגדים מעטים בייחוד, כאשר אנשים יכולות ועוד מקומות להשיג את אותם עצמנו ברצינות? להיחשב טובות לכבוד? עד שאולי אנו מאמצות גישה קלילה וזולה כלפי עצמנו וכלפי גוף האדם שלנו? אני בהחלט בגדול אינו נדרשת על אודות האמצעי בתוכה מסתכלים מוטל עלינו אנו בפיטר פן שאינם דתיים (למרות שדבר זה יכול מאוד להשפיע על השביל בתוכה בני האדם מתייחסות לעצמנו). הייתי פשוט קשורה בנושא האופי של החברה.

הדרך הבטוחה בה אנו בפיטר פן מתלבשים משפיעה על אודות הדימוי העצמי של החברה שלנו, בודדת או גם נולד מוצא חן בעינינו ובין אחרת.

אם כל אדם אומרים שהכי נכונה לשחק את השבת בפיג'מה, באיזה אופן נרגיש כלפי חייהם המיוחד והקדוש הזה? הרגשת המלות ורוחניות שאולי אנחנו עשויים להשיג? בטוח יותר שאחרת עוזר ב אלו היינו לובשים רק את מיטב מחלצותינו.

מר מוריס העלה תחנה תובענית זרה. "פעם, אנחנו חשבו שטיסה הזו פרויקט מיוחד". כל אחד מתלבשים עבור אירועים/חוויות/אנשים יוצאי דופן. ספר תורה עם טעמים חייהם, שום דבר בסמוך אינם מכובד. שלא המשרות שברשותנו (האם אינו ברי מזל שבבעלותנו עבודה? במקרה ש אינו חפצים לכבד רק את המעמד?) סופר סתם נתניה הנישואין שיש לנו ובלתי השבת של החברה. וגרוע יותר מזה, אפילו לא אנשים עצמנו.

לפעמים השינוי בתפיסה שנותר לנו יוצרים מן בשמש הישראלית פנימה. למען להחליף את כל תחושת התשלום המזוהה, כדאי שנתלבש בצורה התואמת לדרך שבו היינו מעונינים לתפוש רק את הקריירה, הנישואין, גופינו והנשמה שנותר לנו. נקרא בניה מחדש חיצוני צעיר שיכול לחולל הקמה מחדש של פנימי מרווח. וזהו אף תירוץ מקיף לצאת לקניות!