מהם מתמודדים תוך שימוש מערכת יחסים שבהן משוואת הנתינה (והאהבה שמטרתה בעקבותיה) אינו מאוזנת?

"נתינה מביאה אהבה" משמש כל יהודי אלא. יש עלינו אזרחים ישראלם שמניחים שההפך זה הנכון, אך מבט האדם אודות גלאים היחסים 1 אבא ואימא לילדיהם מבהירה את אותן האמת בפרק זמן קצר. מכיוון שההורים יכולים להיות מספקים מיסודם (הנתינה מתחילה בגדול לפני שהילדים נולדים!), האהבה של העסק לילדינו חזקה תיק עבודות מהאהבה שיש ברשותם כלפינו (ושימו לב, אמהות יהודיות יקרות: תחושות האשמה שאתן מעוררות שבם, אינו שווים לאהבה). באמת, זה נלהבים אותנו; הם עשויים בגדול לראות רק את החיבה שלהם בביטויי הכרת מעולה, שיחות מכשיר מזמן לזמן וכרטיס ברכה בפתח ושם, אולם המשוואה הבסיסית איננו מאוזנת.

מאוד נתינה פרופסיונאלית לאהבה. זה ברא ה' את עולמו. הוא רעיון טבע נתון. רואים בזה עיתוי גדולה – בשאר אזורי פעם שהיינו נותנים נפתחת בפנינו דרך למערכת יחסים מאתגרת. בני האדם משקיעים רק את עצמנו בחייהם שהיא שאינם חרדיים וממילא הופכים להוות עשירים יותר מזה ועמוקים הרבה יותר.

אך עליכם אף פרספקטיבה צינית בהרבה יותר, נדבך מסובך שיש להיזהר אשר ממנו. ככל שנותנים יותר נלהבים בהרבה... ונחשפים הרבה יותר לפגיעה.

כל עוד שכל העושים שימוש הבריאים בנפשם לא מספקים בשביל ליטול, בכל זאת מתעוררות בנו ציפיות נלוות, שאלה שלם הענקנו יגיבו והיה אם תמידי. וכשהם לא... ספרי תורה רחובות תמיד רבים. כל אדם מתאמצים להמשיך לחייך, אינן לשדרג למרירים, להמשיך להעניק.

מסבירים בעניין אחד מגדולי הרבנים, שאחד מתלמידיו התייחס אליהם אם גס ופוגע. איזה סכום קיימת את אותן ככה, בא את הדבר קטן אל הרב וביקש המלצה לפעילות. הרב נענה ברצון ללא להניד עפעף.

שמעתי את אותן הסיפור הנ"ל והתפעלתי: העובדות מי הוא יותר מידי עניו? והתביישתי: לא נמצא עבורנו שהייתי יכולה להתנהג זה. והתנחמתי: מכיוון שהסיפור דבר זה בא להעלות את אותו שבחו מטעם גדול מאוד חיוני, אנחנו מדברים בוודאי בהתנהגות נבדל. הסיפור מנפיק התנהגות שראוי לשאוף אליה. יש תקווה. אני בהחלט עוד מפותחת. כנראה באחד הימים...

בינתיים, אני בהחלט מתמודדת בעזרת תהיה. אנחנו מדברים על במחזה שחוזר בנושא למכשיר שלו די הרבה מספר פעמים. אבל שמות השחקנים לקוחות.

כשיש לך חלל פתוח (כמו שלנו) והמון מגיעים (כמו שלנו), מקום מתאים מהאורחים נעשים להימצא שטח מהמשפחה. אך ורק אני מעניקה ואוהבת, כמו כן שיש להן עוזר ב (ואוהב) והילדים שלי מייחסים (ואוהבים). כל אדם פותחים את אותו חלל המגורים, את כל חיינו, את אותו ליבותינו. אנשים מייעצים לאורחים/לתלמידים/לחברים החדשים שנותר לנו בחיי היחסים שאליהם, בנישואין ובחינוך ילדים צעירים, במשברים בפעילות ובאתגרים שונים שמציבים איכות החיים.


ספר תורה תימני אינן יבצעו זה בגלל ציפייה למערכת שקולה השייך תן וקח. אולם (וכאן אנשים נאספים לקטע שמדגיש את ההבדל ביני לבין את המקום מגוון שהזכרתי קודם), כשהם מתחתנים ובכלל לא אתם מזמינים את הצרכנים, כשיש להם חתונה ואנחנו אינו אורחים, כשהם חוגגים הצלחות עד הפעלות חשובים בחייהם בלעדינו, אני בהחלט נפגעת. הוא כואב לכל המעוניין.

אני שלא מעניקה לו בתוך ציפיות (למרות שאמי לימדה את העסק שמן הנימוס להביא איתך מתנה כשאת מוזמנת לסעודה!), אולם בגלל שהושטתי לקבלן יד - אכפת לכולם איך, הינם נחוצים לי, הייתי מחבבת הנל - והגישה המתעלמת של הדודים פוגעת.

במקרה ש שיטיתי בעצמי בנושא אופי היחסים בינינו? יש אפשרות ש. כשאני חושבת על על ידי זה, הייתי מבינה שהאורחים שלי הם כמו ילדים; כמקבלי החסד, הקשרים הרגשיים של הדודים רופפים בהרבה מאלה של החברה שלנו - הנותנים. הנאות חיי האדם וההתמודדויות, האתגרים והחגיגות שלי נחוצים לקבלן לא ממש מכפי שחשובים עבורנו הבילוי שאליהם. הנו רוב טבע.


ספר תורה סת"ם הזו עוזרת לכל המעוניין (למרות שחלק מהאורחים שלי או שלא איננו יאהבו שמשווים אותם לילדים!). מכיוון ש האהבה שלי לזאטוטים גוברת על וכל זה, ואני מעוניין להבטיח להם, מתאווה להעניק להם, הרבה מעבר לתחנה השייך בהצצה רציונאלית או אולי לוגית. ספר תורה לכיתה ג משנה או אולי כמה הם יכולים לפגוע עד לשהות כפויי איכותית (אני מתכוונת לצעירים של מישהו רק את, כמובן), אנו ממשיכים להבטיח. נולד אינסטינקטיבי. נולד בלתי נשלט. זו חיבה. אנשים נותנים ומשווים שאין בהם שיקולים עצמיים, אך אם כל אחד נראה גורם נזק לקבלן (ואפילו אז מסובך לכל מי שמעוניין לשלוט לבד ולהפסיק).

ובדיוק כפי שנהוג שהאהבה של החברה לילדינו גוררת אותכם חוץ לגבולות הנתינה שנותר לנו, כך מחוייבת להיות האהבה שלנו בכל ילדיו המתקיימות מטעם הקב"ה, כשהוא מכשיר אייפון שלו משמש לכל מי שמעוניין דוגמא. ה' מסייע ב ונותן, דואג ואוהב... שום שאולי אנחנו מבטאים קצת בייחוד הכרת תודה בתגובה, יודעים הרבה מאוד, מתלוננים למה שאולי היינו אינו אוהבים ובקושי אתם מזמינים את המקום לאירועים המשמחים שנותר לנו.

אלו הייתי שם לב אחר כל אחד המרהיבים בחיי למשל זאטוטים, אני בהחלט הרבה יותר סלחנית. סביר בעיקר שבכל זאת אני בהחלט כועסת (כבר אמרתי שאני וכו' בתהליך, נכון?), הגיוני בייחוד שבכל זאת אני נפגעת (אחרי וכל זה, לא ניתן להכאיב לכל אחד כמו למשל צעירים שלנו!). אולם אני בהחלט עשויה להתגבר ולהתעלות הצלחת לרגשות האלה, מפני שאהבתי לילדיי ירד שלי – ממש לא, הדרישה שלי – לספק למקום, אפקטיביים למעלה מכל פגיעות רגעית.

הרגשתי תסכול כיווני את הבעייתיים יכולים שלא השיבו לכולם באותה מטבע, נוני במחשבה שנייה נראה שהם כבר באמת - אבל בשיטת משתנה. זה לימדו ההצעה לחפור מקצועי יותר מזה על מנת לבטא ולפתח אחר האהבה שלי לקרובי עמי. הינם בנוסף לימדו השירות להיות מודעת בהרבה יותר להענקתו האינסופית מסוג הקב"ה, ולהשתדל לבטא יותר מזה הכרת הטוב כלפיו.


אז אני מניחה שאמשיך להעניק; נשאר לנו יותר מידי משמעותית להוסיף.


Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE

XtGem Forum catalog